פסק-דין בתיק ת"א 7026-08

1.         התובעת היא חברה הרשומה כחוק בישראל המנהלת אולם אירועים בכפר יאסיף. עובר לתאריך 29.9.06 היא הייתה מבוטחת אצל הנתבעת 2 (להלן, גם "הפניקס").

2.         הונחה בפניי תביעת התובעת לתשלום סך 150,000 ש"ח שהוגשה כנגד הנתבעת 1 (להלן, גם "חב' החשמל") וכנגד הפניקס. נטען כי ביום 29.9.06, כאשר באולם האירועים של התובעת התקיימה מסיבה כללית רבת-משתתפים, ארעה הפסקת חשמל בשעה 22:00. כתוצאה מכך, כך המשך כתב התביעה, נגרמו לתובעת נזקים מיוחדים בגין אובדן מלאי במקרר, תיקון מתקני חשמל, עלות חוות דעת ואובדן רווחים בעבר ונזקים כלליים בגין אובדן רווחים לעתיד על רקע ביטול אירועים, עוגמת נפש ופגיעה במוניטין. חב' החשמל נתבעה בגין רשלנותה הנטענת שחוללה הפסקת חשמל זו. הפניקס נתבעה בגין התנערותה מלשלם לתובעת תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה. חיובן של חב' החשמל והפניקס נתבע, ביחד ולחוד.

            חב' החשמל והפניקס התגוננו בפני התביעה.

3.         בהמשך הדרך הונחו בפניי חוות דעת, הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק. התובעת נסמכה, בשאלת החבות, על חוות דעתו של המהנדס אשר סלוצקי, וככל שעסקינן בשומת הנזק על חוות דעתו של השמאי עמית גלקין. חב' החשמל נסמכה, בשאלת החבות, על חוות דעתו של המהנדס ולדימיר לוין, וככל שעסקינן בשומת הנזק על חוות דעתו של השמאי יעקב וינר.

            ככל שעסקינן בשאלת החבות, אף בהסכמת ב"כ הצדדים, מיניתי את אינג' דן שרון כמומחה מטעם בית המשפט והונחה בפניי חוות דעתו המפורטת והמנומקת בשאלת החבות.

4.         משאלו היו פני הדברים, אף לאחר מספר התפתחויות דיוניות, הסכימו ב"כ הצדדים כי ככל שעסקינן בתביעה נגד חב' החשמל יינתן פסק דין על דרך הפשרה ללא נימוקים, וככל שעסקינן לעניין התביעה נגד הפניקס יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה. כך, על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות שהונחו בפניי.

5.         ב"כ התובעת מיקד כל מעייניו, בסיכום טענותיו, לעניינה של חב' החשמל. בחנתי מכלול הנתונים והשיקולים שבפניי. קשתה עליי מצוות ב"כ הצדדים ואין בדעתי לנמק הכרעתי על דרך הפשרה. לאחר ששקלתי מכלול הנתונים שבפניי החלטתי לחייב את חב' החשמל לשלם לתובעת סך של 3,000 ש"ח הכולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

6.         כאמור, ככל שעסקינן בתביעת התובעת כנגד הפניקס עליי ליתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה. ואולם, למרבה הפליאה, ב"כ התובעת, בסיכום טענותיו, כמעט שלא טען דבר לעניין התביעה כנגד הפניקס. והרי, בכתב הגנתה של הפניקס, היא ציינה במפורט את מכלול הגנותיה על שום מה יש לדחות תביעת התובעת כנגדה, בעיקר בהסתמך על סעיפים מסוימים בפוליסת הביטוח. לא נמצא, איפוא, בסיכום ב"כ התובעת, ולו תחילת-מענה ובדל-התייחסות, להגנתה של הפניקס. רק מן הטעם האמור בדעתי לדחות תביעת התובעת כנגד הפניקס.

            ועוד שיקול חובר לכך. בכתב התביעה טענה התובעת, לכאורה בצדק, כי היא מבקשת לחייב את חב' החשמל והפניקס, ביחד ולחוד. כך, משום שלכאורה לא אמור להיות כל קשר בין עילת התביעה נגד חב' החשמל, שהיא עילת נזיקין, לבין עילת התביעה כנגד הפניקס, שהיא עילה חוזית מכוח פוליסת הביטוח. אכן, התובעת אינה יכולה לגבות פעמיים ואולם יכול שראשי הנזק בגין עילת התביעה בנזיקין אינם חופפים לראשי הנזק לעניין עילת הביטוח, ושוב בלבד שהתובעת לא תגבה פעמיים.

            ואולם, בשולי סיכומיו, ומשום מה, משנה ב"כ התובעת טעמו. הוא מבקש לא לחייב את הפניקס, יחד עם חב' החשמל, אלא במידה ובית המשפט יראה לחייב את חב' החשמל לפצות את התובעת באופן חלקי. רק אז הוא מתבקש לחייב את הפניקס ביתרת הנזקים שנגרמו לה. שמא דרך טיעון זו אף היא מצביעה על חוסר המענה המהותי שיש לתובעת כנגד הפניקס. והרי, לכאורה, מדוע אמור להיות קשר בין השניים? ואף נניח ותביעת התובעת כנגד חב' החשמל נדחית מכל וכל, על שום מה, בהכרח, אמורה להיגזר דחיית תביעתה כנגד הפניקס?

7.         כאמור, משאלו הם פני הדברים אין דרך דיונית בפניי אלא לדחות את תביעת התובעת כנגד הפניקס. אכן בכתב הגנתה טענה הפניקס, בין השאר, כי פוליסת הביטוח לא תכסה נזקים למכשירי חשמל שיהיו כתוצאה ממתח יתר, עומס יתר, קצר, קשת חשמלית והתחממות עצמית. ב"כ התובעת לא מסר כל מענה, לטעמו, הכיצד ניתן להתגבר על תניה זו. בפסקה 15 לפוליסה (עמ' 8), נטען כי הפניקס לא תהיה אחראית לכל נזק תוצאתי לרבות קלקול סחורה עקב שינוי טמפרטורה. ועוד נטען כי הפוליסה לא כיסתה כיסוי מפני אובדן רווחים. ולא נגעתי בכל טיעוני ההגנה, שכאמור התובעת ראתה בסיכום טענותיה, אף במכלול הנתונים שבפניי, למלא פיה מים ולא למסור כל מענה.

8.         לפיכך הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סכום כולל של 3,000 ש"ח אשר ישולם לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

            הנני דוחה תביעת התובעת כנגד הנתבעת 2. הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ש"ח אשר ישולם לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת 2 תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

            ככל שהסכומים האמורים, בהתאמה, לא ישולמו במועדים האמורים יישא כל סכום שלא ישולם כך ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

            פגרת בית המשפט לא תקטע את מירוץ המועדים האמור.

9.         המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  כ"א אב תשע"א, 21 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט